יום שלישי, מרץ 01, 2005

במילה אחת: אכזבה

בפוסט שפירסמתי כאן במהלך התחרות (שכחו אותנו) הבעתי כבר את מורת רוחי מאופן ניהול התחרות ע"י nrg.
אני חושב שהגיע לנו (המתמודדים) ולקוראי nrg יותר. לא אנחנו לא צריכים בייביסיטר. אבל אנחנו כן צריכים שמישהו יעקוב אחרי התחרות ויסקר אותה בצורה מינימלית (למען המשתתפים ולמען הצופים מהצד). וזו הייתה הציפייה שלי מהעיתון שיזם אותה. עיתון-סיקור-מעקב-דיווח: המילים האלה ביחד עושות הגיון? לי לפחות כן.
איך עושים את זה?
דוגמא ממקום אחר ותחרות אחרת:
ynet יזמו לפני כמה שבועות תחרות מלך החומוס. נושא התחרות רחוק מקידום אתרים אבל למתמודדים (כמו גם לי. שאינני בעל חומוסיה, לצערי) היה יותר מעניין אני בטוח. בסיקור התחרות אפשר למצוא מידע על המתמודדים תגובות גולשים החומוסיות השונות (בהדונס באמת נותן מנות קטנות) ואפילו סרט קצר על המתמודדים. כמובן שנושא שונה יגרור צורת סיקור שונה (לי אישית לא בא לראות סרט על המתמודדים בלתור מוטור, אבל זה עניין אישי). זה תפקידו של העיתון, הוא מעלה נושא על סדר היום (חומוס, קידום אתרים או סריגה) ודן בו !! אם לא כתבתם - לא עשיתם כלום.
מה למד מי שמתעניין בתחום וחשב לעצמו "או, הנה ההזדמנות שלי ללמוד על תחום ששמעתי עליו אבל, אני לא ממש יודע מה בדיוק זה אומר"? - כלום.
אלה הסיבות שגם אחרי סיום התחרות אני עדיין מאוכזב מעיתון מעריב ו- nrg הרשת.